חפש בבלוג זה

יום שבת, 25 בפברואר 2012

להעיר את הקסם

טוב, נראה ששרדנו עוד חורף, ואני כבר מתחילה לספור את הניצנים החדשים על העצים. חורף של הרבה מים, יסוד הרגש, כנרת כמו רחם שמתמלא, ירוק עמוק - צבע של צ'קרת הלב - הבטחה לשנה של מליאות ואהבה? אני נוטה לחשוב כך.

מבחינתי האביב מתחיל בראשון למרץ, ואני משנה מצב צבירה מבטטה ספתית לפעילה סביבתית. אני כבר מתחילה להתיידד מחדש עם הגינה שהושארה לנפשה בחורף. הכלב של השכנים שמתארח אצלי (הם משפצים...) חופר באושר ומתפלש בגרניום הריחני, אני מתחילה לעשב ומגלה שני חצילים קטנים על השיח, שמיר שהפך כמעט לעץ, ניצנים חדשים על הלימון הצעיר שנשתל בנובמבר. 

קסם העשבים....כבר נגעתי בזה קצת בעבר....זה עובד כי זו עוד דרך להתחבר לאנרגיה ממנה כולנו, צמחים, חיות, אנשים, נוצרנו. כשמפענחים את השפה האנרגטית, את הקודים לתדרים השונים, מתחילה תקשורת רוטטת ומורכבת בינינו לבין העולם, ונוצר קסם. כן, אני יודעת שזה נשמע כמו סינית במקרה הטוב וכמו קשקושים הזויים במקרה הרע. דברים לא מוחשיים, אהבה למשל, לא ממש ניתנים להסבר במלים והדרך הטובה ביותר להרוס את הגשר לעולם הנסתר היא לנסות להסביר רגשות (פאולו קואלו).

קסם הוא פעולה דרכה אנו רוצים לייצר שינוי, באהבה ובחמלה, בלי ליצור כאוס או בעיות. כל פעולה מביאה לתגובה ברשת האנרגטית של הפלנטה, משק כנפי הפרפר שמביא לנפילת חומת סין וכל זה. ישנם כמה חוקים בסיסיים בתורת הקסם שנכונים גם לתחומים אחרים בחיים:

חשיבות הכוונה, דיוק בהגדרתה, חשיבה חיובית.

קרקוע של הכוונה: דמיינו את כל הרגשות השליליים, המתח, נשטפים לאדמה,
תוך כדי נשימות עמוקות. דמיינו שורשים שיורדים מכפות הרגליים ללב האדמה,
התמלאו באנרגיה מלמטה למעלה, תוך יצירת ארובה של אור. אפשר לעמוד כך
כמה דקות, ידיים נשלחות למעלה, ליהנות מתחושת הקרקוע וההתמלאות.

אחרי שתי הפעולות האלה, אתם מוכנים לעבודה. שתי נקודות חשובות:

1. כל אנרגיה שנשלחת לעולם חוזרת מועצמת פי שלוש. אין שום היגיון להתכווננות שלילית אם זה המצב.
2. כבוד לעצמך ולאחרים, קסם נטול מניפולציה, בשום מצב לא מתערבים ברצון חופשי של אדם אחר.


אני חושבת על המסע הארוך שלי לתוך עולם הקסם, הוויתור על הציניות והזלזול (בזכות מורה רוחנית שסתמה לי את הפה בלי סנטימנטים ולימדה אותי להקשיב), הניסיונות הראשונים בטיפולים אנרגטיים, הכנת תמציות ושקיות עשבים, שפני הניסיונות שלי הן החברות הקרובות שמתמסרות ומעודדות גם כשאני מרגישה חסרת ביטחון. מידע שנאסף מאנשים, מספרים, מתיקשור מלמד אותי שוב ושוב כמה מורכב ורציני המשחק באנרגיה. הייתי שמחה להניף מטה קסמים כמו הארי פוטר, בינתיים אני עושה ניסיונות במטבח, עם הרבה כוונה ונפנופי ידיים. 

יש הרבה אלמנטים שנכנסים לתרכובת הכי מדויקת, כדי לא לאבד טיפה של אנרגיה. כל יום בשבוע משוייך לגוף  שמימי מסוים, צבע, תכונה, עשבים מסוימים. מסורתית עשבים ואסטרולוגיה תמיד הלכו ביחד אבל כניסה לעומקי הקשר הזה קצת גדולה עלי. אמרתי שאני עדיין לומדת, בינתיים אני מסתפקת בחומר בסיסי. כתבתי בעבר על הירח ושלביו השונים, האנרגיה שלו משמעותית יותר מכל גרם שמיים אחר. האלמנטים, שגם עליהם כבר כתבתי, נכנסים גם הם לחגיגה:

אלמנט אדמה מסמל שפע, קרקוע, ביטחון ויציבות.
אוויר מסמל ידע, חוכמה, שינוי ואינטואיציה.
אש מסמלת תשוקה, אנרגיה, הגנה והתמרה.
מים מסמלים אהבה, רגש, ריפוי וכוחות רוחניים.

אני מסמנת כוונה: הכנת שקית עשבים לחלומות שמחים ואוהבים, ושינה רגועה. 

יום ההכנה: יום שישי שמושפע מוונוס ומקושר לתדר של אהבה, הנאה, שלווה.
מצב הירח: מתמלא עד מלא, אנרגיה של התחדשות, התמלאות, הזנה.
צבע שקית האורגנזה: ירוק או ורוד, צבע של צ'קרת הלב.  
המרכיבים הצמחיים: לבנדר לאיזון והרגעה, עלי ורדים או מליסה או בזיליקום (ואפשר גם שילוב) לאהבה, מנטה להילינג. אלמנט המים משתלב כאן - עלה כרוב או פרחי קמומיל מקושרים אליו. איריס וטימין מקושרים לוונוס.

אני מכינה את הרשימה, קוטפת את הצמחים ומכניסה לשקית, סוגרת אותה תוך התכווננות למטרה, תוך שהיא מוחזקת בכפות ידיים חמות. המהדרין ממלמלים ברכה, תפילה, אני מדמיינת את האנרגיה של כל המרכיבים מתערבלת ומסתלסלת אל מחוץ לשקית. את השקית שמים מתחת לכר ומקווים ללילה רגוע.

כל אלמנט והתדר שלו, הקסם נוצר מהשילובים, שקיות להגנה, לאהבה, לשמחה, לשינוי, לאומץ, שילוב של נרות וריחות. דמיון, יצירתיות, והרבה אמונה, כרטיס הכניסה לעולם מופלא.


יום שבת, 11 בפברואר 2012

תמציות פרחים

מימד חדש, אנרגטי של הגינה, הצטרף לאחרונה לאיסוף ירקות, עשבים ופרחים לאכילה, לריח וליופי - ריפוי בעזרת תמציות פרחים. 

יצא לי במשך השנים לקחת טיפות באך, החל ברסקיו וכלה בתמציות שהוכנו במיוחד בשבילי. אני אוהבת את העדינות שבטיפול כזה, כמו בכל טיפול אנרגטי, התחושה שקליפות מתקלפות ממני וחוטים נפרמים, דרך חלומות מוגברים, רגשות מועצמים. הגוף שלנו בנוי ומוקף ברשת חשמלית. כאשר הרשת מאוזנת, ללא קרעים, אנו בריאים. חוסר איזון ועומס יתר מביאים לקצרים ברשת, משפיעים על מערכת העצבים ומקרבים מחלה. הדימוי האישי שלי הוא פחות של רשת חשמלית ויותר של רשת שיצרה עכבישה, דרכה עובר הידע לעולם. בקלפי סגולה מסמל קלף העכבישה אריגה של חלום העולם, של קורי הגורל, של אנרגיה נשית וכוח יצירתי. היא אורגת דוגמאות חיים ואומרת לנו ליצור, ליצור , ליצור.

הריפוי האנרגטי מקסים ומסקרן בעיני, ותמציות פרחים הן רק צורה אחת לריפוי כזה. הן עובדות על הרשת ועל מערכת העצבים, מאזנות את האנרגיה שעוברת בהן, ותומכות בגוף הפיסי. אני תוהה למה לקח לי שנים להגיע למצב שאני עושה תמציות בעצמי. 

החוט המוליך בחיי הוא שבירת חוקים, מוסכמות וקבעונות. אני לא דרמטית בעניין ואין לי צורך לעבור על החוק או לעשות "דווקא", ועכשיו, עם מצלמות המהירות החדשות, אני אפילו מתכוונת לחזור לנסיעה במהירות מותרת. לא, השבירה שלי נעשית ביני לבין עצמי ולעתים אני מתגלה כאויב הכי גרוע של עצמי. בעיקר אני בוחנת את האמונה שלי לגבי היכולות של עצמי. בנושא שלפנינו, לקח לי שנים להאמין שאני יכולה לייצר תמציות איכותיות מהגינה שלי, מצמחים ששתלתי בכוונה גדולה, הזנתי באנרגיה של הילינג, והוזנתי באנרגיה מרפאת תוך ישיבה מולם במדיטציה. האם צמחים כאלה, על טריותם והאנרגיה שלהם, שמדויקת לתדר שלי, אינם יעילים בתמיכה רגשית לפחות כמו תמציות שנרקחו באירופה וישבו חודשים במחסנים, אוניות וחנויות, עד שהגיעו לידיי? 

למדתי להכין תמציות פרחים בפינדהורן לפני כמה שנים אבל לא חיברתי בין הידע למעשה. הייתי צריכה שעדנה תיקח אותי לאלוטמנט בלונדון ותכין אתי תמצית של קומפרי כדי לעבור את הגשר הבלתי נראה של היצירה, מרעיון למימוש בפיסי. אבל זה בעצם כל הסיפור, תמצית החיים: המעבר מרעיון למימוש, מחלום ליצירה, דרך גשר של אמונה, לעתים קפיצת אמון עיוורת. 

 הכנת תמצית אם היא תהליך פשוט:
  
עלי כותרת נאספים בשעה מסוימת ביום, צפים בקערה של מים מינרלים בשמש מלאה כדי לשחרר את האנרגיה שלהם לתוך המים. רצוי לגזור את הכותרות עם מספריים ששמורים למטרה זו, ישר לקערת זכוכית, ללא מגע יד. משך השהייה בשמש - כשלוש שעות. אחר כך מסננים את המים לבקבוק חום וחותמים בברנדי כדי לשמר את הטינקטורה. בערך 40% ברנדי ל-60% מים. אני קוטפת סביב הירח המלא, תקופה בה הצמחים בשיא האנרגיה שלהם ומשאירה את הבקבוק מתחת לירח המלא לכמה דקות, כדי שיספוג אנרגיה "ירחית". כל התהליך נעשה בריכוז מדיטטיבי, התחברות לאנרגיה של הצמח (אני מדמיינת אותה בצבע), לאנרגיה של אמא אדמה, לאנרגיה שלי.

המבנה בתמונה, מעל לקערה, נקרא "קריסטל ג'נסה". זהו מבנה שמושך וממרכז אנרגיה, מנקה ומאזן אותה, 
ושולח אותה חזרה לעולם. קל להכין מבנה כזה, אבל אפשר גם בלעדיו.

הכנתי בחודשיים האחרונים מספר תמציות אם מפרחים שנקטפו בגינה. אספתי מידע לגבי הפרחים ואיכויות התמציות מספרים, מאתרים שונים ומתחושות שלי. גם פה יש ענין של אמונה בתחושה, באינטואיציה, ואמונה בכך שזה עובד, שיש לזה ערך. הקושי פה הוא לא לקחת מים ופרחים ולהשאיר אותם בשמש. הקושי הוא "לשתול" כוונה אמיתית ואמונה באיכות של מה שרקחתי בעצמי. לפעמים יותר קל להאמין במה שבא באריזה מסופרפארם מאשר במעשה ידיי. 

השבוע הכנתי לעצמי בקבוקון עם מספר תמציות אם כדי לקרקע, לאזן, להביא לשינה טובה יותר. 2-3 טיפות בבקבוק 10cc מהתמציות הבאות: לבנדר לטיהור, הירגעות, איזון והגנה. רוז לאנרגיה נשית ואהבה. יסמין לאנרגיה נשית , לעבודה על צ'קרת הלב, לרגיעה של מערכת העצבים. נרקיס לניקוי ביקורת עצמית, לטיפול בתיסכול ומצבי רוח, לפוריות ומזל. מוסיפים מים וחותמים בברנדי. 4 טיפות על הלשון 3-4 פעמים ביום, לפי תחושה שלי. אופטימיות זהירה, יש שינוי. אני מרגישה מקורקעת יותר, ישנה טוב יותר. מתחילה להאמין.

בפריסות קלפי הסגולה האחרונות שפרסתי, יצא לי הרבה פעמים העורב האפור, שמייצג את החוק. הוא מעודד לעצור ולבדוק איך אנו רואים את חוקי הרוח הגדולה לעומת החוק האנושי. הוא מייצג חוק ששונה ממסגרת החוקים שנוצרו מתוך התרבות האנושית. פריצת המסגרת דורשת לסגור את הרדיו הקטן של הפטפטת שסביבנו (עשה/אל תעשה, נכון/לא נכון) ולהתחבר לרדיו הגדול של היקום - משפט של נסים אמון. זה מתחיל בקטן, באמונה, בניסיונות, בשבירת מוסכמות, כיפוף חוקי הפיסיקה כדי לתמוך בשינוי צורה. זה מתחיל בללכת בעקבות העורב האפור. 


           

יום חמישי, 2 בפברואר 2012

מתכונים מכושפים

כרטסת המתכונים שלי מכילה את כל סוגי המתכונים: פשטידות ומרקים, שיקויים ומשחות, עוגות לימי הולדת וחליטות לריפוי צינון. בעבר הייתי יותר מחולקת וכל נושא היה מתויק במקום אחר בבית. עם השנים אני נהיית "אחד" וכל המתכונים מצאו את דרכם למטבח לכרטסת משרדית צהובה. אני מודה שלפעמים אני מזדעזעת כשאני מחפשת בפ' מתכון לפשטידת פטריות ונופלת על משחה לפטריות ברגליים...אחרי כמה פעמים כאלה התחלתי לשים את מתכוני הבישול בחזית האות. 

אני שמה לב לתופעה שמתרחשת באופן טבעי. החלוקה הבינתחומית בחיי נעלמת. הבית, הגינה, הספרים, המתכונים, הופכים לאחד. הקליניקה היא חדר בבית וגם האנרגיה שלה נתרמת לטובת הקדירה שקוראים לה חיי, הפיסיים והרוחניים. עדי חברתי הצביעה על העובדה שנשים רבות מטפלות מתוך ביתן. לעומת זאת, אנחנו לא מכירות אף גבר שהקליניקה שלו היא חדר בבית. בטוח יש, אבל לא נראה לי שהרבה, נקודה למחשבה....   

מתכונים מכושפים הוא שם של ספר שאני מאד אוהבת (של שרה אדיסון אלן, מתי כבר תתרגמו את שאר הספרים שלה??), והוא עוסק במשפחת וויוורלי שמכינה מאכלים מהצמחים המכושפים שלה. יש שם אבחנות שמעוררות אצלי את בלוטות הטעם והרגש, כמו למשל: .."מליסה - עם הבליעה, למשך פרק זמן קצר הסועד חושב ומרגיש כמו בנעוריו. התחשבו בכך אם בין הסועדים יריבים לשעבר. פרח של מסע בזמן." או: .."לבנדר - מרומם את הרוח. מונע קבלת החלטות גרועות שנובעות מתשישות או מדיכאון."

הייתי מתה לקבל ספר בישול עם אבחנות כאלה. אני מבשלת באהבה ובתשומת לב, בדרך כלל בלי מתכון כתוב, אבל עם הרבה מחשבה לעשבים שנכנסים לתבשיל, אבל אף פעם לא חשבתי על הערך המוסף הרגשי והרוחני שלהם. את הצד הזה אני משאירה לקליניקה. אבל היום, בעידן ההוליסטיות, הגיע הזמן להתרחב.

הדרך שעברה האנושות, כמו תנועה של גיאות ושפל, פנימה והחוצה, התחילה בהוליסטיות, ברפואת צמחים, כשאותם צמחים שימשו לבישול, לריפוי, לקמיעות ולהגנה, המרחב הרגשי היה המשפחה, הקהילה, הרופא  הכפרי המשפחתי שימש יועץ ופסיכולוג. אחר כך באו שנים של התמקצעות וירידה לפרטים, המשפחה הגדולה הצטמצמה. את הרופא הכללי החליפו מומחים שלא דברו ביניהם. התמונה הגדולה אבדה, ואיתה אבדו איכויות לא מוחשיות ועדינות, קוטלגו כ"ממבו ג'מבו" ונזרקו לשולי התודעה. לא לאורך זמן, אחרי שהתפצל השלם לחלקים וכל חלק התמקצע בתחומו, נוצר הצורך לחזור ולתקשר שוב. רופאי משפחה שוב תופשים מקום כבוד, מרפאות קהילתיות, שיתופי פעולה בין סוגי הרפואה השונים, קבוצות ייעוץ שמורכבות מרופאים מערביים ונזירים בודהיסטים, רופאים סיניים ומתקשרים. זה לא מדע בדיוני, זה כבר כאן. 

באיטיות, מחלחלות האמיתות שנזרקו לבוידם ליום יום שלנו. תרופות סבתא נשלפות מהמגירה, עשבים מקבלים מקום של כבוד, אמהות לומדות רייקי ומלמדות ילדים להיכנס למדיטציה כדי להחזיר לעצמם את האיזון. הוליסטיות שנשענת על ידע קדום, והוא סוף סוף זוכה שוב לכבוד.


הקוראת הנאמנה מרים שוב מתאכזבת בשלב זה....שוב אין מתכונים.... המקסימום שאני מוכנה כרגע זה להפנות לאתר של החווה האורגנית במרחביה. את התמונה (פרחים אכילים) לקחתי משם, מקווה שזה בסדר אם אני נותנת להם אזכור. יש שם מתכונים של ירקות אבל במיוחד אהבתי את הפוסט שנותן הנחיות לפרחים אכילים, מתכונים מכושפים תוצרת כחול לבן...

חזרה להוליסטיות, בית - גינה, בישול - ריפוי, אווירה - צבע - אנרגיה: כל אלה הם חלקים של השלם האנרגטי. איברי הגוף צריכים להימצא באיזון ובהרמוניה לשם תפקוד בריא, איברי הבית הם הרחבה של השלם הזה. 

המטבח הוא מקום טוב להתחיל בהזנה אנרגטית הוליסטית. עציצים קטנים על אדן החלון למי שאין לה גינה. אני לא יכולה לבשל בלי מרווה, טימין, פטרוזיליה, נענע, אוטרה ולבנדר. אני מבשלת עם הרבה יותר אבל אלה הבסיס. את המרווה אני מטגנת עם בצל וגזר, ועם הרבה טימין, כבסיס לכל מרק כמעט, ולהרבה תבשילים. נענע ואוטרה נכנסות כבסיס לכל חליטות התה, חליטה שלהם נכנסת לריבות (חצי כוס תה חזק לקראת סוף הבישול). פרחי לבנדר נכנסים לארונות בתוך בד שקוף קשור בסרט. אפשר גם לבשל איתם אבל עוד לא ניסיתי. פטרוזיליה נגזמת מעל כל תבשיל כמעט, לעתים עם נענע ויוגורט. 

הלבנדר מרגיע ומאזן, המרווה מטהרת, מאזנת את הבטן, מרוממת אנרגיות נשיות, הירוק של העלים, הסגול של פרחי הלבנדר והאוטרה - צבעי צ'קרת הלב והעין השלישית. על הדרך זורמת אנרגיה מסוגים שונים לתוך התבשיל, לתוך הארון. אין טעם לנסות לזכור את כל הפרטים הקטנים האלה שמרכיבים שלם. אני ממליצה לפתוח כרטסת, ספר מתכונים מכושפים: איסוף של עובדות, תיעוד של תחושות, היזכרות ממאגרים שחבויים בתת מודע, וחלוקת הידע עם העולם. בניית מאגר ידע שיקפיץ את כולנו מדרגה נוספת באבולוציה מודעת. 

המשך יבוא....